-
ADA017
חנניה ושפירה
המאמר עוסק בסיפור חנניה ושפירה במעשי השליחים 5, ומראה את התוצאות הדרמטיות של הונאתם כלפי הקהילה הנוצרית ורוח הקודש. סיפורם עומד בניגוד לנדיבותו הכנה של בר־נבא, ומדגיש את הדרישות האתיות של האמונה הנוצרית ומהווה אזהרה מפני צביעות.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 5.1-11 (תנ״ך עברי מודרני) :ואיש אחד ושמו חנניה עם אשתו שפירה מכר את אחזתו׃ויקח מן המחיר ויסתירהו ואשתו ידעת גם היא וחלק אחד הביא וישם לרגלי השליחים׃ויאמר פטרוס חנניה למה זה מלא השטן את לבבך לשקר ברוח הקדש ולהסתיר ממחיר השדה׃הלא שלך היה טרם המכרו וגם אחרי נמכר היה בידך ולמה שמת על לבבך הדבר הזה לא שקרת בבני אדם כי אם באלהים׃וכשמע חנניה את הדברים האלה נפל ארצה ויגוע ותהי יראה גדולה על כל השמעים׃ויקומו הצעירים ויאספו אתו וישאהו החוצה ויקברהו׃ויהי כמשלש שעות ותבא אשתו והיא לא ידעה את הנעשה׃ויען פטרוס ויאמר אליה אמרי לי הבמחיר הזה מכרתם את השדה ותאמר כן במחיר הזה׃ויאמר פטרוס אליה למה זה נועדתם לנסות את רוח יהוה הנה בפתח רגלי המקברים את אישך ונשאו אתך החוצה׃ותפל פתאם לרגליו ותגוע והבחורים באו והנה מתה וישאוה החוצה ויקברוה אצל אישה׃ותהי יראה גדולה על כל הקהל ועל כל השמעים את אלה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org